קוֹבִּי לֵץ, אַסְטְרוֹנָאוּט בֶּחָלָל!

קוֹבִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת לֵיצָן, אֲבָל כֹּל הַזְּמַן אוֹמְרִים לוֹ שֶׁלֵּיצָן – זֶה לֹא רְצִינִי.

הוּא מְנַסֶּה לִמְצֹא עֲבוֹדָה רְצִינִית, אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ, תָּמִיד הַכֹּל מִסְתַּבֵּךְ לוֹ.

הַפַּעַם קוֹבִּי מוֹצֵא מִשְׂרָה בְּתַחֲנַת שִׁגּוּר חֲלָלִיּוֹת. מָה כְּבָר יָכֹל לְהִשְׁתַּבֵּשׁ? פִּתְחוּ אֶת הַסֵּפֶר וּתְגַלּוּ.

קוֹבִּי לֵץ, אַסְטְרוֹנָאוּט בֶּחָלָל הוּא הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה חֲדָשָׁה שֶׁל יָנֵץ לֵוִי, סוֹפֵר עֲטוּר שְׁבָחִים, תַּסְרִיטַאי וְאָמַּן בָּמָה. מִסְּפָרָיו לִילָדִים וּלְנֹעַר: הַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹד אַרְיֵה, סִפּוּרֵי אִישׁ הַיַּעַר, הַנְּסִיכָה אֲבִיגַיִל וּבֵית הַחֲרשֶׁת לִרְגָשׁוֹת וְהַמּוֹרָה דְּרוֹרָה לֹא מִפְלֶצֶת.

מְנַחֵם הַלְבֶּרְשְׁטָט הוּא מְאַיֵּר זוֹכֶה פְּרָסִים, סוֹפֵר וְתַסְרִיטַאי. הוּא מְצַיֵּר לְעִתּוֹנִים וַאֲפִלּוּ לַטֶּלֶוִיזְיָה. מִסִּפְרֵי הַיְּלָדִים שֶׁאִיֵּר: הַדְּרָקוֹן וְסוֹד הָעֲנָפִים מֵאֵת נֶטַעְלִי גְבִירְץ, מְהִירוּת הַקּוֹל מֵאֵת אֶרֶז חָדָד, הַפָּרָשָׁה מֵאֵת אֵמִילִי עַמְרוּסִי וְמַשֶּׁהוּ אחד וְלִישֹׁן, שֶׁאוֹתוֹ גַּם כָּתַב.

מאיירים:

"ספרו החדש של ינץ לוי מצחיק ומלא דמיון, ויחד עם זאת גם מלמד אותנו משהו על חלומות, על הכרה ביכולות שלנו ועל כוחו של צחוק טוב."

נופיה בר ניצן, מגזין "אותיות וילדים"
"מי שאהב את דוד אריה יעוף על קובי לץ, אני די בטוחה שהם בני דודים רחוקים.״

הסופרת מאירה ברנע גולדברג
את הספר, שתכננו לקרוא בהמשכים, לא התאפקנו וחיסלנו בערב אחד, כששני האחים הגדולים מצטרפים לחגיגה. יחד התמוגגנו כולנו מהכתיבה הווירטואוזית, התפעלנו מהאיורים המעולים והתענגנו על שירו של קובי לץ – שלא רק שגרם לשלישיית האחים להתפוצץ מצחוק, אלא גם הצליח להשכין שלום בין האסטרנאוטים לצנוני החלל."

לילך ענבר, "לאישה"