קוֹבִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת לֵיצָן, אֲבָל כֹּל הַזְּמַן אוֹמְרִים לוֹ שֶׁלֵּיצָן – זֶה לֹא רְצִינִי.

הוּא מְנַסֶּה לִמְצֹא עֲבוֹדָה רְצִינִית, אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ, תָּמִיד הַכֹּל מִסְתַּבֵּךְ לוֹ.

הַפַּעַם קוֹבִּי מוֹצֵא מִשְׂרָה בְּתַחֲנַת שִׁגּוּר חֲלָלִיּוֹת. מָה כְּבָר יָכֹל לְהִשְׁתַּבֵּשׁ? פִּתְחוּ אֶת הַסֵּפֶר וּתְגַלּוּ.

קוֹבִּי לֵץ, אַסְטְרוֹנָאוּט בֶּחָלָל הוּא הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה חֲדָשָׁה שֶׁל יָנֵץ לֵוִי, סוֹפֵר עֲטוּר שְׁבָחִים, תַּסְרִיטַאי וְאָמַּן בָּמָה. מִסְּפָרָיו לִילָדִים וּלְנֹעַר: הַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹד אַרְיֵה, סִפּוּרֵי אִישׁ הַיַּעַר, הַנְּסִיכָה אֲבִיגַיִל וּבֵית הַחֲרשֶׁת לִרְגָשׁוֹת וְהַמּוֹרָה דְּרוֹרָה לֹא מִפְלֶצֶת.

מְנַחֵם הַלְבֶּרְשְׁטָט הוּא מְאַיֵּר זוֹכֶה פְּרָסִים, סוֹפֵר וְתַסְרִיטַאי. הוּא מְצַיֵּר לְעִתּוֹנִים וַאֲפִלּוּ לַטֶּלֶוִיזְיָה. מִסִּפְרֵי הַיְּלָדִים שֶׁאִיֵּר: הַדְּרָקוֹן וְסוֹד הָעֲנָפִים מֵאֵת נֶטַעְלִי גְבִירְץ, מְהִירוּת הַקּוֹל מֵאֵת אֶרֶז חָדָד, הַפָּרָשָׁה מֵאֵת אֵמִילִי עַמְרוּסִי וְמַשֶּׁהוּ אחד וְלִישֹׁן, שֶׁאוֹתוֹ גַּם כָּתַב.