הַחֹרֶף בָּא, וּכְשֶׁהַגֶּשֶׁם מַתְחִיל לָרֶדֶת, נוֹחֵת עַל סַבָּא אֵלִיָּהוּ מַבּוּל שֶׁל צָרוֹת. מַיִם מְצִיפִים אֶת הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, הוֹרְסִים אֶת הָעֵסֶק שֶׁל אָבִיו וּמַשְׁאִירִים אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ חַסְרַת כֹּל. הַמַּצָּב מַחְמִיר כְּשֶׁאַבָּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ חוֹלֶה, כִּי בִּשְׁבִיל רוֹפֵא וּתְרוּפוֹת צָרִיךְ כֶּסֶף, וְכֶסֶף — אֵין! אֲבָל אֵלִיָּהוּ לֹא מִתְיָאֵשׁ, וְגַם אִם אִבֵּד הַכֹּל, הוּא עֲדַיִן מָלֵא תּוּשִׁיָּה וְדִמְיוֹן, וּבְעֶזְרָתָם אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל מִכְשׁוֹל.
הַסֵּפֶר מַבּוּל שֶׁל צָרוֹת הוּא הַשֵּׁנִי בַּסִּדְרָה הָאֲהוּבָה כְּשֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הָיָה קָטָן. הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן הָיָה לְרַב־מֶכֶר וְנִבְחַר לְמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.

יָנֵץ לֵוִי הוּא סוֹפֵר עֲטוּר שְׁבָחִים, תַּסְרִיטַאי וְאָמַּן בָּמָה. מִסְּפָרָיו לִילָדִים וּלְנֹעַר: הַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹד אַרְיֵה, סִפּוּרֵי אִישׁ הַיַּעַר וְהַמּוֹרָה דְּרוֹרָה לֹא מִפְלֶצֶת.

אָבִי בְּלָיֶיר הוּא מְאַיֵּר, אָנִימָטוֹר, יוֹצֵר קוֹמִיקְס וּבִימַאי אָנִימַצְיָה מָעֳרָךְ.